גן ילדים בבית משותף - האם מטרד?

דרגו את המאמר

האם גן ילדים בדירה סמוכה מהווה מטרד ליחיד?

האם גן ילדים, אשר פועל בדירה הסמוכה ומסב רעש רב, הינו מטרד ליחיד העולה כדי הפרעה של ממש? תביעה בעניין זה הונחה לפתחו של בית המשפט השלום בפתח תקווה ועסקה בסכסוך בין שני שכנים.

 
פקודת הנזיקין מכירה בעוולת "מטרד ליחיד" אך בתי המשפט מחלקים את העוולה בהתאם לשלושה תנאים מצטברים – התנהגות המזיק, הפגיעה באינטרס המוגן של הנפגע ובחינת האינטרס של הניזוק. כמו כן, על מנת שמטרד יחשב כמטרד ליחיד במסגרת עוולה נזיקין, על התובע להוכיח שמדובר ב"הפרעה של ממש".

מהי "הטרדה של ממש"?

סעיף 44 לפקודת הנזיקין נוקט בלשון של ’הפרעה של ממש’ בתארו מידתה של הפרעה של פלוני לשכנו, שהיא מיסודותיה של עוולת המטרד ליחיד. ’הפרעה’, משמע כי קיומה, מידתה ועצמתה אינם נבחנים אלא תוך זיקה לאדם אחר, והיא התוצאה של פעלו של פלוני כלפיו. הדגש בתביעות מסוג זה הוא על תוצאות המעשה ולא על טיבו. אי לכך, יתכן כי פלוני ינקוט אמנם באמצעי זהירות סבירים בביצוע מעשהו, אך בכל זאת לא יוכל להימנע מהפרעה ועקב כך גם יתחייב בביצוע מטרד.

מידתה של ההפרעה, כממשית או כקלת-ערך, נמדדת על-פי אמת-המידה של הזכות של הנפגע לשימוש סביר במקרקעין ושל ההנאה הסבירה מהם (בהתחשב עם מקומם וטיבם). בתי המשפט אינם מכירים ב"אמת-מידה אבסולוטית" הישימה בכל אתר ובכל עת, וכל מקרה נבחן לגופו.

בין השאר בוחן בית המשפט את העניין לפניו במסגרת גורמים כגון טיב הנכסים והשימוש שנעשה בהם, הסביבה בה הם מצויים, החברה השוכנת בהם ועוד.

האינטרסים של המחזיקים במקרקעין, השוכנים זה לצד זה, אינם זהים בהכרח, גם כאשר כל אחד מהם אינו חורג מן השימושים המותרים. מתחייבת על-כן מעין התאמה ואף פשרה - המותירה מקום לפעלו של כל צד, ובלבד שאינו חורג מעבר לסביר ואינו מגיע כדי ’הפרעה ממשית’.

דוגמא לפסק דין

התובעת טענה כי שכניה תפסו חזקה ייחודית בכל שטחי הרכוש המשותף הסמוכים לדירות הקרקע והקימו סככות ללא היתר. כמו כן, השכנים מפעילים גן ילדים בדירה הצמודה לדירתה, באופן המהווה מטרד עקב הרעש וההמולה הבלתי פוסקים.

התובעת הוסיפה כי השכנים פועלים בניגוד להחלטת ועדת הערר לתכנון ובניה אשר קבעה כי בחצר הקדמית של הבניין ובדירת השכנים לא תתקיים פעילות של גן ילדים. הנתבעים טענו לעומתה כי הרכוש המשותף חולק בהסכמה בין כל בעלי הזכויות בבניין והתובעת עצמה תפסה חזקה ייחודית בחלק מרכוש זה. כמו כן, הנתבעים הוסיפו כי גני הילדים לא יוצרים כל מטרד, הם פעלו במקום לפני שהתובעת רכשה את דירתה ודבר קיומם היה ידוע לה במועד הרכישה.

השאלה שנשאלה בבית המשפט היא - האם רעש זה מגיע לכדי הפרעה של ממש, לשימושה הסביר של התובעת בדירתה ולהנאתה ממנה.

במקרה דנן, בית המשפט הסכים עם התובעת שהיא זכאית לנהל חייה בביתה בשקט ובשלווה. אמנם מדובר בדירת מגורים הנמצאת בבית משותף, אך אין בכך כדי לשלול את זכותה של התובעת לחיים שקטים ברמה סבירה ומקובלת באזור בו מצוי ביתה, קבעו השופטים. זאת עוד, ברור שנוכחותם של ילדים רבים בבניין מגורים, בשעות היום בכלל ובשעות האמורות להיות שעות מנוחה בפרט – יש בה כדי לגרום לרעש והמולה.

לא הוכיחה את הרעש המדובר

הנטל להוכיח קיומה של הפרעה ממשית הוטל על התובעת אך היא נמנעה מלהביא ראיה כלשהי למידת הרעש שהייתה קיימת במקום.

התובעת לא הביאה כל ראיה לקיומו של רעש בשעות המנוחה ואף הודתה כי עורך דינה מנע ביצוע בדיקת מומחה, אשר הובא למקום בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי במסגרת הליכים אחרים שהתנהלו בנוגע לגן הילדים.

כאשר נשאלה התובעת במסגרת חקירתה בבית המשפט, האם סוכלה הבדיקה על ידי עורך דינה בשל תוצאות הבדיקה, שהצביעו על העדר רעש, השיבה היא שאיננה יודעת.