עצי ברוש לימוני המסתירים את גינת הבית, האם מטרד?

דרגו את המאמר

עקירת עצים בגלל סכסוך שכנים, האמנם?

תביעת שכנים הגיעה לפתחו של בית משפט השלום בנתניה. התביעה, אשר עסקה בעצי ברוש לימוני שניטעו בגינת הנתבעים, נדרשה לבחון את השאלה האם יש לעקור את העצים או שמא יהיה די בגיזומם.

התובעים והנתבעים הינם שכנים בבתים צמודי קרקע המחזיקים בגדר משותפת. התובעים רכשו את ביתם בשנת 1987, וכעבור קרוב לעשר שנים בנו הנתבעים את ביתם בנכס הצמוד. בקרבת הגדר המשותפת, נטעו הנתבעים עצי ברוש לימוני. התובעים טענו בבית המשפט כי מדובר מטרד היות ובמשך השנים היתמרו העצים, בצידם הפונה אל חצר התובעים, לגובה של כ-5 מטרים.

לטענת התובעים, העצים צמחו אף לרוחב, באופן שכמחצית רוחבם משתרעת בחלל שמעל לחלק הדרומי של חצרם הפרטית. כמו כן, מפלס הקרקע בחצר התובעים היה נמוך במידה משמעותית מזה של הנתבעים.

 
התובעים טענו עוד כי העצים מסתירים את אור השמש, באופן שהדשא ששתלו בחלק הדרומי של חצרם נבל, ואינם מצליחים לגדל דשא חדש. כמו כן, לדברי התובע, נשר ופסולת מהעצים גרמו אף ללכלוך רב בחלק זה של חצרו. בתביעתם, עתרו התובעים לצו עשה לסילוק העצים, או לחילופין - להורות על גיזומם לכדי גובה של 1.20 מ’ בלבד (באופן שימנע את המטרד מהם).

מהו עיקרון המידתיות?

כבוד השופטת, יעל קלוגמן, הגדילה לעשות והגיעה עם הצדדים למקום הסכסוך על מנת להיווכח בטענות במו עיניה. השופטת ציינה כי יש לאזן בין האינטרס של התובעים לגינה ללא מטרדים (כגון חסימת שמש, אוויר, לכלוך וכדומה) לבין זכותם של הנתבעים לגדל עצי נוי מרשימים בגינתם.

בפסק הדין נכתב כי מושג-המפתח לפתרון בסוגיה הינו המידתיות. מושג המידתיות מקבל את ביטויו ומשקלו המרכזי בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במקרה דנן, בחנה השופטת את המחלוקת במסגרת פקודת הנזיקין. סעיף 44 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], אשר מגדיר את עוולת המטרד ליחיד, דורש כי תהא "הפרעה של ממש" לשימוש הסביר או להנאה מהמקרקעין.

כמו כן, השופטת הוסיפה כי בסעיף 44(ב) קובע שהוראות אלו לא יחולו על הפרעה לאור השמש (עוולה לפי סעיף 48 לפקודה). כמו כן, הוראות חוק ספציפית אשר הייתה טובה למקרה דנן עלתה גם במסגרת סעיף 51 לחוק המקרקעין.

סעיף זה קובע כי "עצים או צמחים אחרים הגדלים סמוך למייצר, וענפיהם או שורשיהם מתפשטים לתוך מקרקעין שכנים, אין בעל המקרקעין השכנים או המחזיק בהם רשאי לדרוש סילוק הענפים או השורשים. דרישה זו איננה קבילה על פי החוק, אלא אם יש בשורשים או בענפים כדי להזיק למקרקעין או להפריע לו במידה בלתי סבירה בהנאה ממנו.

לסיכום, העצים יגזמו ולא יכרתו

"לאחר שביקרתי במקום, שמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בסיכומי באי-כוחם, אני סבורה כי הפתרון המאוזן למחלוקת לא יהיה בעקירת העצים, אלא בגיזומם לגובה שבו לא יהוו מטרד לתובעים", סיכמה השופטת את החלטתה, "הגעתי למסקנה, כי גיזום העצים לגובה של 1.5 מ’ יספיק על מנת למנוע מטרד מהם לתובעים".