בעלי הדירה לא הודיעו על ביטול חוזה תיווך וחויבו בדמי תיווך

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

בעל משרד תיווך הגיש תביעה כספית נגד בני זוג אשר חתמו על הזמנת שירות תיווך למכירת דירתם בשיעור של 1.5% בתוספת מע"מ ממחיר הדירה שיתקבל, בטענה כי הסכום לא שולם חרף השירות שניתן להם. בית משפט השלום בקריות נדרש להכריע בעניין.

בחודש פברואר 2011 נחתם בין הצדדים הסכם בלעדיות למכירת דירת הנתבעים, למשך שישה חודשים. לטענת בעל המשרד, הוא ביצע את עבודת התיווך עבור בעלי הדירה עד חתימת הסכם מכר עם הקונים שהופנו אליהם על ידיו, ואף צירף לכתב התביעה העתק של חוזה התיווך שנחתם בין הצדדים.

בעלי הדירה טענו כי מכירת הדירה בוצעה רק לאחר תום הסכם הבלעדיות

הנתבעים ציינו כי בסוף חודש פברואר 2011, הגיעה לדירתם מתווכת ממשרדו של התובע, לאחר שהתקיימה ביניהם שיחת טלפון, במטרה להחתים אותם על הסכם בלעדיות ולא על טופס הזמנת שירותי תיווך.

במהלך הפגישה ציינה המתווכת כי עם החתימה על הסכם התיווך תינתן לה בלעדיות למכירת דירתם למשך חצי שנה, וכל פעולת מכירה חד צדדית מטעמם במהלך תקופת הבלעדיות תחויב בתשלום דמי תיווך. אולם לטענת הנתבעים, לאורך כל תקופת הבלעדיות, המתווכת הראתה את הדירה לשני רוכשים בלבד, אשר לבסוף לא רכשו את הדירה.

בתום התקופה, ערכו הנתבעים שיפוץ מקיף בדירתם, ופרסמו מודעות בדבר מכירתה באתרי אינטרנט רבים, לרבות באתר יד 2. לאחרי כשמונה חודשים מתום תקופת הבלעדיות, פנתה אליהם המתווכת בעקבות המודעה באתר וביקשה לברר האם דירתם עדיין מוצעת למכירה.

הנתבעים שעדיין לא מצאו קונים, השיבו בחיוב, אך הדגישו בפניה שתקופת הבלעדיות הסתיימה, ולכן אין כל התחייבות מצדם כלפי משרד התיווך. בתגובה מסרה המתווכת שהיא תפנה אליהם לקוחות ללא כל דרישה לדמי תיווך מצד המשרד.

הנתבעים מכרו את דירתם בסיוע של המתווכת והתובע

בהמשך נחתם חוזה למכירת הדירה עם רוכשים שהופנו על ידי המתווכת, אולם הנתבעים שסברו כי הם אינם מחויבים בדמי תיווך, מאחר שהסתיימה תקופת הבלעדיות, הפחיתו ממחיר הנכס סך של 10,000 שקלים. עם זאת הנתבעים הודו כי ביום החתימה על זיכרון דברים, התובע והמתווכת הגיעו לדירתם ובמעמד זה עניין המכירה סוכם. 

לאחר שמיעת טענות הצדדים, הדגיש השופט כי על פי חוק המתווכים במקרקעין, כדי שהמתווך יהיה זכאי לקבל דמי תיווך, הלקוח נדרש לחתום על טופס הזמנת שירותי תיווך, וכאשר הוסכם בין הצדדים על בלעדיות קמה חובה על המתווך להחתים את הלקוח על חוזה בלעדיות, המפרט את תקופת הבלעדיות על גבי מסמך נפרד מהסכם התיווך.

השופט ציין כי חייו של הסכם התיווך ארוכים יותר משל חוזה הבלעדיות, והוא מסתיים עם מכירת הנכס. במקרה זה, לא הוכח כי הנתבעים הודיעו לתובע על ביטול חוזה התיווך, ואף לאחר תום תקופת הבלעדיות, משרדו המשיך להתעניין במכירת הדירה ותרם לסגירת העסקה.

בנסיבות אלה חויבו בעלי הדירה לשלם לתובע דמי תיווך, מאחר שלא הודיעו על ביטול החוזה, ובסופו של דבר הדירה נמכרה בזכות השירות שהעניק להם. בנוסף נדרשו הנתבעים לשאת בהוצאות משפט.

תא"מ 25433-12-13