בעל הדירה ביקש להשתמש בשיק הביטחון, בעקבות הפרת חוזה השכירות מצד השוכר

דרגו את המאמר

התובע, הינו בעל דירה בדרום הארץ, שעתר לבית משפט השלום בתל אביב - יפו, על מנת שיוכל לממש את שיק הביטחון על הדירה, בסך 9,400 שקלים, לאחר שהדייר, לו השכיר את הדירה "שבר" את החוזה.

השוכר ראה את הדירה טרם נסגר החוזה והסכים כי היא ראויה למגורים

לטענת התובע, הנתבע הגיע לדירה בחודש אוגוסט 2011, ומצא כי היא מתאימה לצרכיו, ואף הצהיר על כך בחוזה השכירות. התובע טען כי הדירה נמצאה במצב טוב, היא היתה משופצת חלקית ונעימה למגורים. במעמד החתימה על ההסכם, הנתבע חתם על שיק ביטחון, המהווה פיצוי מוסכם מראש למקרה והשוכר יפר את ההסכם.

ימים ספורים לאחר תחילת תקופת השכירות, השוכר התקשר אל בעל הדירה וטען כי יש לבצע שיפוץ רחב, הכולל ריצוף, אינסטלציה, תיקוני דלתות ועבודות צבע. התובע, הביע נכונות לבצע את התיקונים, על אף שלדעתו הדירה נמצאת במצב טוב, והציע להזמין איש מקצוע מטעמו, אך התברר לו כי השוכר כלל אינו מעוניין לבצע את התיקונים, אלא התחרט ולא רוצה לשכור את הדירה ואף השתמש בתירוץ התיקונים, על מנת לצאת מהסכם השכירות.

התובע הפסיד דמי שכירות ודמי תיווך בשל הפרת החוזה

התובע ניסה להשכיר את הדירה, אך בשל ההתראה הקצרה, הוא מצא דיירים חדשים, רק כעבור חודשים ונאלץ להשכיר את הדירה בשכר מופחת ב 350 שקלים, ובמקום 2,350 הם שילמו רק 2,000 שקלים בחודש. התובע טען כי בעקבות ביטול ההסכם, נגרמו לו נזקים בעקבות הפסד דמי שכירות, תשלום ארנונה ודמי תיווך. כמו כן ציין כי השוכרים החדשים לא דרשו לבצע תיקונים ולא התלוננו בנוגע למצבה של הדירה. התובע צירף לעדותו גם את השוכרים הקודמים, שהעידו כי מצבה של הדירה היה תקין וראוי למגורים.

בדירה התגלו סימני עובש ורטיבות, לאחר שהיא פונתה על ידי השוכרים הקודמים

הנתבע טען כי כאשר המתווך הראה לו את הדירה, היא היתה מרוהטת ומאובזרת, לכן לא הבחין בכל הפגמים. אך כאשר הגיע עם חברת ההובלה יחד עם אשתו, הוא הבחין בעובש, רטיבות וסירחון ואף חתיכות טייח נשרו על הרצפה ושקעים נתלשו מהקיר. הנתבע הוסיף כי הוא פנה אל התובע, בנוגע למצבה המחפיר של הדירה, אך לדבריו התובע ענה לו כי הסכם השכירות כבר נחתם, לכן זו הבעיה שלו. אי לכך הוא דרש לבטל את חוזה השכירות ולהשיב את המפתחות לדירה. עוד טען כי הוא לא התגורר בדירה, בשל ההפרה היסודית של ההסכם. ואף התובע מעולם לא פנה אליו בדרישה לקבלת דמי שכירות, מאחר שידע כי ההסכם בוטל בהסכמה.

הנתבע ישלם לתובע סכום בסך של 9,400 שקלים, בגין הפרת ההסכם

בית המשפט קיבל את גרסתו של התובע, בנוגע למצבה של הדירה, שנתמכה בידי השוכרים הקודמים, וקבע כי הנתבע הפליג בתיאוריו לגבי מצבה המחפיר, על מנת להשתחרר מהחוזה. וכי הפגמים שנמצאו בדירה אינם נחשבים להפרת חוזה יסודית, והנתבע היה צריך לאפשר לתובע לבצע את התיקונים.
בנסיבות אלה קיבל בית המשפט את התביעה וחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 9,400 שקלים. ובנוסף לשלם עבור שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 שקלים.

ת"ט 27357-06-13