האם הדיירת המוגנת תפונה מהנכס ללא פיצוי?

דרגו את המאמר

בעלי בניין בשכונה ירושלמית הגישו תביעה לבית משפט השלום בירושלים, כנגד דיירת מוגנת המתגוררת באחת מהדירות שברשותם לפינויה ללא פיצוי, בשל הפרת תנאי חוזה השכירות.

הדיירת הינה אלמנה, מבוגרת וחולה, אשר התגוררה בדירת שני החדרים, טרם רכשו התובעים את הבניין בשנת 1994.

היתר הבנייה התקבל באיחור ניכר

לטענת התובעים, הם פנו אל הדיירת בחודש יולי 2005, והודיעו לה כי הם מתכוונים להרוס חלק מן הנכס, על מנת לבנות תוספת בנייה, לכן ביקשו ממנה לפנות את הדירה ולשלם לה פיצוי כדין. בעקבות משא ומתן שלא צלח, היתר הבנייה התקבל רק לאחר כחמש שנים, ובינתיים חלו שינויים במערכת היחסים בין הצדדים ושינויים במבנה הדירה.

בנובמבר 2009, פנתה הדיירת לבעלי הבניין וביקשה לערוך שיפוצים בדירה, בין הצדדים הוסכם כי הנתבעת תגיש רשימה של התיקונים. הרשימה כללה בין היתר: החלפת מערכת החשמל, החלפת מערכת האינסטלציה, החלפת כיור וארונות מטבח, החלפת דלת הכניסה וחלק מן החלונות. לטענת התובעים הם התנגדו לרשימה ומנגד טענה הנתבעת כי הם לא השיבו לדרישותיה ונקטו בסחבת.

הדיירת ביצעה את התיקונים בדירה על חשבונה

שמאי שהגיע למקום קבע כי הדירה במצב קשה ומוזנח, ונדרשים שיפוצים דחופים ומקיפים. על כן הנתבעת שלחה מכתב נוסף לבעלי הדירה, בו הודיעה כי היא תבצע את התיקונים על חשבונה, בהתאם לסעיף 70 לחוק הגנת הדייר ותקזז את עלותם משכר הדירה. בהמשך הנתבעת ביצעה את התיקונים, ולא אפשרה לבעלי הדירה לבקר בנכס, ללא תיאום. לאורך כל השנה התקיימה סאגה ארוכה של חילופי מכתבים בין הצדדים, בהם התווספו טענות גם בעניין גובה השכירות.

עם קבלת היתר הבנייה בסוף שנת 2010, התקבל היתר להריסה ובניה והתובעים הגישו תביעה לפינוי הדיירת. התובעים טענו שהדיירת הפרה את הסכם השכירות, מאחר וערכה שינויים ושיפוצים ללא הסכמתם ולא שילמה בזמן את שכר הדירה ואף לא עמדה בסכום שנקבע בחוזה, לכן יש לפנותה ללא פיצוי.

הדיירת דרשה פיצוי הולם בתמורה לפינוי הנכס

הנתבעת טענה כי ביצעה רק את השיפוצים ההכרחיים ולא מנעה מן הבעלים לבקר בדירה. וציינה כי היא שילמה את דמי השכירות במלואם, לאחר שקיבלה עדכון על גובה השכירות. לדבריה, התובעים מנסים לפנות אותה מהנכס ללא תשלום פיצוי כדין, על מנת להקים במקום הנכס בנין אחר. הנתבעת לא סירבה להתפנות מהדירה, אך דרשה לקבל פיצוי הולם, וטענה כי יש לפצות אותה ב-4/3 משווי הדירה בדמי המפתח.

בית המשפט מינה שמאי ומהנדס לבדיקת היקף התיקונים בדירה. המומחים קבעו שהעבודות שבוצעו בדירה, שכללו את החלפת מערכת החשמל והמים, התקנת מזגנים והחלפת דלת הכניסה, עלו 72,000 שקל. עוד קבעו המומחים כי שווי הדירה עלה בעקבות השיפוץ ל - 980,000 שקל, לכן סכום הפיצוי יעמוד על 720,000 שקל.

בעלי הבניין יפצו את הדיירת המוגנת בסך של 692,267 שקל

לפי הסכם השכירות הדיירת נדרשה לקבל את הסכמתם של בעלי הבית, לפני שהיא מבצעת בו כל שינוי או שיפוץ. בית המשפט קבע כי הדיירת עשתה לעצמה דין, כאשר החלה בשיפוצים, ללא אישורם ואף כללה דברים שאינם חיוניים, כהגדרת סעיף 70 לחוק הגנת הדייר, כמו למשל החלפת דלת הכניסה לדלת מעוצבת והחלפת הארונות המטבח, מבלי שהיתה בהם רטיבות. בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי מחצית השיפוץ היתה ראויה ומחציתו אינה היתה נחוצה.

עוד קבע בית המשפט כי הדיירת עמדה בתנאי דמי השכירות, בניגוד לטענת התובעים, לכן היא זכאית להגנה מן הצדק. בנסיבות אלה פסק כי כנגד פינוי הבית ישלמו בעלי הבניין לדיירת המוגנת סך של 692,267 שקל.

ת"א 17715-11-10