האם לבעלי הדירה היתה זכות לפנות את חפצי השוכר על דעת עצמם?

דרגו את המאמר

שוכר דירה בבני ברק הגיש תביעה לפיצויים בסך 500,000 שקל, לבית משפט השלום בתל אביב - יפו. כנגד בעלי הדירה, שפינו אותה ללא ידיעתו, בשל עיכוב בתשלום השכירות.

לטענת התובע, הוא שכר את הדירה בבני ברק במשך שש שנים עד לחודש מאי 2011. לאחר שהסתיימה הארכה האחרונה של החוזה, חל עיכוב של כחודש ימים בתשלום דמי השכירות, על כן בעלי הדירה פרצו לנכס על דעת עצמם, ללא נוכחותו וידיעתו, ופינו משם את חפציו. לדבריו, במהלך הפינוי אבד לו רכוש יקר ערך וזכויותיו נפגעו.

לאחר פטירת אמו השוכר לא לעמוד בנטל דמי השכירות

התובע התגורר בדירה ביחד עם אמו, ובתחילת שנת 2011 היא חלתה ואושפזה בבית חולים, ובנה סעד אותה עד לפטירתה בחודש אפריל 2011.
בתחילת חודש מאי 2011 פנו בעלי הדירה אל הדייר ודרשו ממנו לשלם את דמי השכירות עבור חודש מאי בסך 3,000 שקל ואף התריעו בפניו שאם לא ישלם מיד יפונו חפציו מהדירה. התובע שעדיין לא התאושש מהפרידה הקשה מאימו, לא הצליח להשיג את הסכום ולא שילם את דמי השכירות.

בסוף החודש הגיעו בעלי לדירה כאשר התובע לא שהה בה, הם נכנסו באמצעות מפתח שהיה ברשותם, ארזו את החפצים שהיו בדירה בשקיות והניחו אותם בפתח ביתו של בן דודו של התובע. חפצים נוספים כמו מקרר תנור, הם איחסנו במחסן.

הדייר טען שהנתבעים ניצלו את הפינוי לצורך גזלת שלל יקר

בעקבות הפינוי התובע הגיש נגד בעלי הדירה תלונה במשטרה בטענה כי מדובר במעשה פריצה שנעשה שלא כדין. עוד טען כי הנתבעים ניצלו את הפריצה לגזול ממנו שלל רב, הכולל תכשיטים, חפצי יודאיקה וכסף מזומן שהסתיר בדירה.

מנגד טענו בעלי הדירה כי הדירה פונתה על ידם בדין, על פי סעיף הקיים בחוזה השכירות. הם הכחישו את המיוחס לגבי גזלת השלל וגרימת נזק לחפצים. לפי גרסתם, עוד במהלך שנת 2009, הם ביקרו בנכס וגילו כי הדירה מוזנחת, מלוכלכת והרוסה ומאז עשו ניסיונות להביאה לפינוי, אך אפשרו לו להמשיך ולהתגורר בה לאור בקשותיו החוזרות.

האם לבעלי הדירה היתה זכות לפנותה על דעת עצמם?

לדברי הנתבעים, בחודש הפינוי השוכר ניתק עמם קשר ולא שילם את דמי השכירות, לכן עמדה בפניהם הזכות להיכנס לדירה ולפנותה מחפציו. הנתבעים טענו כי הדייר הותיר אחריו חובות ארנונה וחשמל, והם שילמו את הוצאות השיפוץ וההובלה, לפיכך הוא חייב להם כספים.

לאחר שמיעת טענות הצדדים קבע בית המשפט כי לבעלי הנכס אסור היה להיכנס לדירה בלא הסכמת התובע ואסור היה להם לפנות בעצמם את חפצי התובע. והם היו צריכים לפנות לערכאות ולבקש צו שיפוטי המחייב את התובע לפנות את הדירה.

עוד נקבע כי הנתבעים לא תיאמו עם התובע את הפינוי, הם ניצלו את מצבו הקשה לאחר פטירת אמו. אספו בברוטליות את חפציו בשקית והשליכו אותם בפתח ביתו של קרוב משפחתו. עם זאת התובע לא הציג ראיות באשר להיקף הנזק שנגרם לו ולא הוכיח כי בדירה היו חפצים יקרי ערך שאבדו.

בסופו של דבר חויבו בעלי הדירה לשלם לתובע סך של 26,028 שקל ומסכום זה הם רשאים לקזז לתובע סך של 3,972, הכולל את דמי השכירות לחודש האחרון ואת חוב החשמל והארנונה. מאחר והיה פער גדול בין סכום התביעה לפיצויים שנפסקו, התובע יישא בהוצאות המשפט בסך 25,000 שקל.

ת"א 44927-10-11